על מירי רגב וחיות אחרות

*פורסם לראשונה ב-19.12.2012 ב-Cafe TheMarker ז"ל

מופע האימים של מירי רגב אמש השאיר לי טעם חמוץ-מתוק בפה.

החמוץ הוא כי אנשים כמוה באמת קיימים. הם באים לביקור מדי פעם ממקום מושבם מעבר להרי החושך ונותנים את השואו של הלייף שלהם. הצרה היא כשהם נהיים פרלמנטרים ומקבלים יד חופשית לא רק להציג את כישורי הבמה שלהם אלא בעיקר לשלוף כסף מהארנק הציבורי שלנו לטובת הפסיכוזות והגחמות הפרטיות שלהם על חשבון כל היגיון בריא. הטיעונים שככה זה פוליטיקה, שיש לתת לכולם חופש הביטוי וכן הלאה, לא תופסים כאן כי זה מתחיל הרבה לפני כן. על כל כיסא מתוך ה-120 יושב אדם, והיא לא עברה את מבחן האנושיות הבסיסית.

מירי רגב נוטה להתחבר ל"עמךָ", היא מציבה את עצמה על משבצת פרח השכונות מקרית גת. אבל היא נכנסה לתפקיד הזה יותר מדי ברצינות. אנשי השכונות היו מתביישים בשגיעות לשון שכאלה. בפוליטיקה, בניגוד לשכונה, אין מקום לצמצום פועלו של אדם, גם אם אינך מסכים עם דעותיו, לכדי שם תואר מעליב כמו "שקשוקה" או "קללה" כמו קומוניסטית. אולי הפטריוטיות בוערת בעצמותיה אבל היא מציגה את זה בצורה של שנאת האחר, בוטות, בורות, צעקות והתלהמות. כמו שמעסיקים פוסלים מועמדים על overqualification, הייתי פוסל אותה כנבחרת העם על אובר-אמוציונליות וטמטום. היא תצטרך למתן את עצמה אם היא רוצה להישאר בפוליטיקה. מצד שני, התכונות האלה הן ככל הנראה מה שהולך היום בפוליטיקה שלנו, ראו 40 מנדטים למפלגה פשיסטית.  אגב, המחשבה הראשונה שלי על רקע הנאום המדובר היא שבגרמנית זה היה נשמע יותר טוב. ואם כבר גרמניה, תפקיד שרת התעמולה בממשלה הבאה יושב עליה כמו כפפה.

אם להתייחס רגע ברצינות לתוכן הדברים, ניכוס הציונות לימין של ימינו הוא עוול היסטורי, אפילו לז'בוטינסקי ומשנתו. שרבוב שמו של בגין בנאום של מירי רגב משמע הכתמתו, ערבוב בין קודש לחול. הוא ודאי מתהפך בקברו למשמע הדברים האלה. ליכוד מזן רגב שרוצה לשמור על העם היהודי יהיה כמו חיבוק דוב סופני. כך יעשה לעם אשר חפץ ביקרו של המלך. אבל Haven't the jewish people suffered enough?

והטעם המתוק אתם שואלים? זה בגלל הסערה שחוללו הדברים ברשת החברתית. אנשים עם מוח כבר פיתחו חוש ריח ביקורתי ויודעים לזהות נבלה כשהיא מתפרצת בסערה לחיינו, וכולי תקוה שהקריירה הפוליטית הקצרה שלה תהיה קצרה לפחות כמו זו של אחותה התאומה אנסטסיה מיכאלי. המקום שלה אינו תחת יריעת פוליטיקה אלא במדור הבידור והליצנות. על כן הכינוי "מופע אימים" לא ראוי פה: "מופע ליצנות" הוא ההגדרה ההולמת. יפה עשה נוי אלוש שמצא להתייחס בצורה הכי בריאה לדברים. "מירי רגב היא שכונה, כפיים".